על מסיכות פורים וגישור בגירושין
בואו נחזור לרגע לילדות שלנו….
זוכרים את ההרגשה, כשהיינו ילדים, אלו מאיתנו שהיו מאוד רגישים, ביישנים…ובחג פורים הסתובבו מלאי בטחון בזכות המסכה שעל פניהם???
כשאני חושבת על חג פורים, אני נזכרת במסכות איתן מגיעים בני הזוג המגיעים אלינו לחדר הגישור: יש סוגים שונים של מסכות, בכל מיני צבעים- מסכת אגו ( השכיחה ביותר), מסכת כסף, מסכת שליטה , מסיכת " הכול בסדר עם הילדים" ועוד ועוד מסכות.
הם יושבים בחדר הגישור ולאט לאט, תוך כדי תהליך מדויק , אמיתי , המשלב התבוננות פנימית, הם מסירים את המסכות ובודקים מה באמת חשוב להם. הם מסננים את רעשי הרקע שהשכיחו מהם את הצרכים האמיתיים שלהם ומגיעים לעיקר. הסרת המסכה היא מעשה כל כך אמיץ והיא מאוד מקדמת את הגישור. עם הסרת המסכות, הם מצליחים להבין טוב יותר את עצמם-ובשלב הבא את בן/בת הזוג. בהמשך בני הזוג מדברים ביניהם על איך הם באמת רוצים שהפרידה שלהם תראה.
הם מגלים שלא ממש חשוב להם איך המשפחות שלהם תופסות אותם אלא איך הילדים חווים אותם ואלו זכרונות ילדות יישארו לילדים שלהם מהגירושין. הם מגלים שלא קריטי אם ימי השהות עם הילדים הם ימי שני, חמישי או אולי אחרים , אבל חשוב שזו תהיה שגרה קבועה- עבורם ועבור הילדים- כי שגרה היא בטחון, ודאות. הם מבינים שהכי חשוב להם זו שגרה קבועה- אבל לא אבסולוטית- כי חשוב להם שתהיה גמישות וחשוב להם ללמוד איזה דיאלוג ביניהם יאפשר זאת. הם מצליחים ליישם הלכה למעשה, את המשפט השגור בפי רבים אחרים- בחיים אל תהיה צודק- תהייה חכם
חג פורים הצבעוני מאפשר לשים מסכה לכמה ימים . מסכה שמאפשרת בטחון, הגנה, שמחה, אבל אצל חלק מהמתחפשים היא מאפשרת אולי להסתתר מהמציאות? הרי חג פורים הוא חג בו הכול אפשרי- כיד הדמיון הטובה עלינו. גישור בגירושין מאפשר להוריד את המסכות ולהסתכל למציאות בעיניים ( גם אם היא קשה ). חלק מהזוגות נשארים ללא המסכות גם אחרי שהתגרשו. אלו הזוגות שאתם שומעים שמספרים כי מאז הגירושין הם אדם אחר…שגילו את עצמם מחדש.
פורים שמח
יפעת